בעסק משפחתי קשה להפריד בין כסף שנכנס כעבודה, כסף שמתחלק כרווחים, וכסף שחוזר כהשקעה.
אבל בלי ההפרדה הזו – נולדות מריבות, אכזבות ותחושות של חוסר צדק.
כדי לייצר סדר, חשוב להבין ששלושה ערוצים שונים פועלים במקביל – ולכל אחד כללים אחרים:
- שכר – תגמול על עבודה בפועל
שכר צריך להיות שקוף ומבוסס על התפקיד בפועל, רמת האחריות, ועל רמת השכר המקובלת בשוק – לא על קשר דם.
הבן עובד חצי משרה? ישולם חצי משרה. הבת מנהלת? שכר של מנהלת.
שכר הוגן מונע קיפוח ומייצר בסיס אמון. - דיבידנד – חלוקה לפי בעלות
דיבידנד אינו קשור לשאלה מי עובד בעסק.
מי שמחזיק מניות – מקבל חלק יחסי ברווחים. גם אם לא דרך בדלת העסק יום אחד.
כך מכבדים את הבעלות, בלי לערבב אותה עם עבודה שוטפת. - השקעה – החלטה אסטרטגית משותפת
האם להחזיר רווחים לעסק או למשוך אותם? זו לא החלטה של אדם אחד, אלא של כלל בעלי המניות.
כאן דרוש שיח משפחתי שקול – איזון בין הצרכים הפרטיים לבין העתיד של העסק.
כאשר שלושת הערוצים מוגדרים ומנוהלים בנפרד, הרבה מהמחלוקות נעלמות.
המשפחה מרגישה הוגנות, העסק נהנה מיציבות, והקשר לא מתפרק בגלל כסף.