אם אתה עובד בעסק המשפחתי, ייתכן שאתה חי את המורכבות הזו כל יום –
לקרוא לו "אבא" בבית, אבל "בוס" מול העובדים.
לרצות עצמאות – אבל לא לעבור את הגבול.
לשאת באחריות – אבל תמיד להרגיש שמישהו בודק אותך.
זה קורה בעסקים קטנים שבהם עדיין אין מנכ"ל חיצוני או דירקטוריון, אלא אבא או אמא שמנהלים – ובני המשפחה שמצטרפים.
על פני השטח – זה נראה טבעי אבל מאחורי הקלעים – נוצרים מתחים:
– מה קורה כשאתה לא מסכים איתו – אבל לא נעים לך לומר?
– מה עושים כשאחרים בעסק מצפים שתהיה "הבן של", אבל אתה רק רוצה להתקדם בזכות עצמך?
– ואיך שומרים על יחסים טובים בבית – כשיש חיכוכים בעבודה?
התשובה היא לא פשוטה – אבל כן אפשרית:
– להפריד בין תפקידים ליחסים
– לנהל שיחות ברורות על אחריות, גבולות וסמכות
– ולפעמים – להביא מנטור מקצועי לבן המשפחה: מישהו שמכיר את הדינמיקה, יודע לשאול את השאלות הנכונות, ועוזר להבין מה מתאים, מתי, ואיך.
כבעל ניסיון אני יודע שדווקא הליווי האישי – לפעמים לבן אחד בלבד יכול לפתוח פתח חדש לשיח, להבנה, ולמקום ברור יותר בתוך העסק.
כי להיות בן של מנכ"ל זה מורכב –
אבל גם יכול להיות בסיס לעסק הרבה יותר חזק, כשעוזרים לבנות את זה נכון.