כאשר המייסד כן מוכן להעביר את הניהול לדור הבא אבל הוא מפחד מדבר אחד: שברגע שהוא פורש לא תהיה לו הכנסה יציבה.
וכשאין ביטחון כלכלי, אין מעבר ניהולי. פשוט!
לכן עסקים משפחתיים צריכים לבנות מנגנון שמאפשר למייסד לפרוש בנחת, ועדיין לקבל הכנסה מסודרת.
להלן מודלים מקובלים:
- שכר יו״ר / נשיא החברה
המייסד לא מנהל את העסק, אבל נשאר בתפקיד ייצוגי-אסטרטגי. כך הוא מקבל שכר חודשי, גם ללא עבודה יומיומית.
זה מכובד, ברור, וקל ליישום.
- דיבידנדים כבעל מניות
אם המייסד שומר חלק מהמניות הוא ממשיך ליהנות מהרווחים לאורך שנים, בלי להיות חלק מהניהול.
הכנסה פסיבית, יציבה, וחוקית לחלוטין.
- תשלום ייעוץ קבוע (Retainer)
תשלום חודשי על:
- זמינות לייעוץ
- השתתפות בישיבות
- תמיכה למנכ״ל החדש
- קשרים אסטרטגיים וכו'
זהו פתרון אלגנטי למייסד שלא רוצה תפקיד רשמי, אבל כן רוצה להישאר מחובר.
- רכישת מניות מהמייסד בתשלומים
הדור הבא קונה בהדרגה את מניות המייסד והמייסד מקבל "משכורת מעבר" קבועה למספר שנים שנקבעות מראש.
תזרים קבוע ובטוח.
- המשך תשלומים ופיצויי פרישה
מענק פרישה + תשלום חודשי רב־שנתי.
מודל דומה לחברות גדולות ומותאם לעסק משפחתי.
- השכרת נכסים שבבעלות המייסד
אם המייסד מחזיק בנכס שהחברה משתמשת בו, החברה משלמת לו שכירות במחיר שוק. זו הכנסה יציבה בלי תלות בתפקיד.
למה כל זה חשוב?
כי רק כשיש למייסד:
- ביטחון כלכלי
- כבוד
- הגדרה / תפקיד ברור
הוא באמת מסוגל לשחרר את ההגה.
וכשהמייסד משחרר הדור הבא יכול להוביל באמת והמשפחה יכולה להרגע.